שאלות נפוצות במקרקעין ובמשפט אזרחי

ככלל 60 ימים מהיום שבו קיבלתם את כתב התביעה, ובתביעה קטנה 15 ימים. אם המועד מתקרב, שלחו את כתב התביעה עוד היום.

לא מתעלמים. שולחים אותו לבדיקה, ולפעמים תשובה מנומקת בשלב הזה מונעת תביעה.

ככלל 60 ימים מהיום שבו פסק הדין ניתן או הומצא לכם. על החלטה שאינה פסק דין מגישים בקשת רשות ערעור, במועד קצר יותר.

התובע יכול לבקש פסק דין בהיעדר הגנה, כלומר בלי שהצד שלכם נשמע. אם המועד עבר, פנו מיד: לפעמים אפשר לבקש הארכה או ביטול של פסק הדין.

זה תלוי בבית המשפט, במספר העדים ובבקשות הביניים. פשרה בשלב מוקדם יכולה לקצר את ההליך מאוד.

לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958, תביעה שאינה במקרקעין מתיישנת ככלל אחרי שבע שנים, ותביעה במקרקעין אחרי חמש עשרה שנה. התקופה נמנית מהיום שבו נולדה עילת התביעה (סעיף 6), אבל כשהעובדות נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו, היא מתחילה רק מהיום שבו נודעו לו (סעיף 8). אם עבר זמן רב מהאירוע, בדקו את המועד המדויק בלי לחכות.

לא. ערעור אינו מעכב מעצמו את ביצוע פסק הדין, והצד שזכה רשאי לפעול לביצועו. מי שרוצה לעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור צריך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, ובית המשפט בוחן את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות בין הצדדים. בפסק דין כספי עיכוב ניתן רק במקרים חריגים, למשל כשיש חשש ממשי שהכסף לא יוחזר אם הערעור יתקבל.

לפני שחותמים על משהו, כולל זיכרון דברים. זיכרון דברים חתום יכול לחייב כמו חוזה.

המוכר משלם מס שבח, והקונה משלם מס רכישה. לשני המסים יש פטורים והקלות, ובודקים אותם לפני החתימה.

שכר הטרחה נקבע מראש בהסכם בכתב, לפי היקף העסקה ומורכבותה. בשיחה הראשונה תקבלו הצעה מסודרת.

הערת אזהרה נרשמת בטאבו לטובת הקונה, ומונעת מהמוכר למכור את הדירה למישהו אחר או לשעבד אותה בלי הסכמתכם. רושמים אותה מיד אחרי החתימה.

מהחתימה ועד המסירה עוברים בדרך כלל כמה חודשים, לפי לוח התשלומים. הרישום בטאבו מגיע אחרי שכל המסים שולמו.

לפי חוק המכר (דירות) מגיע פיצוי חודשי בלי צורך להוכיח נזק, לפי שכר הדירה של דירה דומה. בחוזים שנחתמו מ־7.7.2022: בלי פיצוי על החודש הראשון, שכר הדירה מהחודש השני עד הרביעי, פי 1.25 מהחודש החמישי עד העשירי ופי 1.5 מהחודש ה־11. בחוזים ישנים יותר: פי 1.5 בשמונת החודשים הראשונים ופי 1.25 אחריהם, כשהאיחור עולה על 60 ימים.

מודיעים לקבלן בכתב בתוך תקופת הבדק, מתעדים ומקבלים חוות דעת מהנדס. צריך לתת לקבלן הזדמנות סבירה לתקן. אם הוא לא מתקן, אפשר לתבוע את עלות התיקון.

עורך הדין של הפרויקט מייצג את הקבלן. עורך דין מטעמכם בודק את החוזה ואת המפרט, מוודא שהתשלומים מוגנים בערבות ומנהל משא ומתן על הסעיפים שמגבילים את אחריות הקבלן.

ליקויים קטנים בדרך כלל לא מצדיקים סירוב, ורושמים אותם בפרוטוקול המסירה. כשהדירה לא ראויה למגורים המצב שונה, וכדאי להתייעץ לפני שמסרבים.

ערבות בנקאית שמבטיחה את הכסף ששילמתם לקבלן אם הוא לא מסר את הדירה, למשל בגלל קריסה. מוודאים שמקבלים ערבות על כל תשלום.

בפרויקטים רבים היזם משלם אותו, לפי הסכם שנחתם מראש. חשוב שעורך הדין ייצג רק את בעלי הדירות, גם כשהיזם משלם.

בחיזוק ותוספת קומות הבניין הקיים נשאר, ומוסיפים לו ממ״דים וקומות. בפינוי בינוי הורסים בניין אחד או כמה בניינים ובונים במקומם פרויקט חדש, לפי תוכנית.

לא תמיד. החוק קובע רוב מיוחד לכל סוג פרויקט, ומאפשר לפעול נגד בעל דירה שמסרב בלי סיבה סבירה. חשוב לבדוק מה הרוב הנדרש בפרויקט שלכם.

בפינוי בינוי היזם משלם בדרך כלל דמי שכירות לתקופת הבנייה, לפי ההסכם. גובה השכירות, הערבות עליה ומשך התקופה נקבעים במשא ומתן.

היטל השבחה הוא 50% מעליית שווי המקרקעין בעקבות תוכנית, הקלה או שימוש חורג. משלמים אותו בדרך כלל במכירת הנכס או בקבלת היתר בנייה. על השומה אפשר להגיש ערר או לבקש שמאי מכריע בתוך 45 ימים.

כן. בתקופת ההפקדה של התוכנית מי שרואה את עצמו נפגע ממנה רשאי להגיש התנגדות לוועדה.

שמאי מכריע מכריע במחלוקת על השווי, כלומר על הסכום. ערר לוועדת הערר מתאים כשהמחלוקת משפטית, למשל אם בכלל יש חבות בהיטל או אם יש פטור.

יש מקרים שבהם אפשר, למשל כשמשלמים את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ומפקידים ערבות. בודקים את זה מול הוועדה המקומית לפני שמגישים את הבקשה.

כשלנכס יש כמה בעלים והם לא מסכימים מה לעשות בו, כל אחד מהם רשאי לבקש מבית המשפט לפרק את השיתוף. בית המשפט מורה על חלוקה בפועל, ואם היא לא אפשרית, על מכירת הנכס וחלוקת התמורה.

התביעה מתנהלת בסדר דין מהיר יותר מתביעה רגילה. משך ההליך תלוי בטענות השוכר ובעומס בבית המשפט.

כן, אם אי אפשר לחלק אותה בפועל. בית המשפט יכול להורות על מכירת הדירה וחלוקת התמורה בין השותפים לפי חלקיהם.

פונים קודם בכתב. אם זה לא עוזר, מגישים תביעה למפקחת על רישום המקרקעין, שיכולה להורות להחזיר את המצב לקדמותו.

הפרה יסודית היא הפרה שאפשר להניח שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו ראה אותה מראש, או הפרה שהחוזה עצמו קבע שתיחשב יסודית. בהפרה יסודית אפשר לבטל בלי ארכה. בהפרה שאינה יסודית צריך קודם לתת ארכה לקיום החוזה.

זה תלוי במה שכתוב בו. זיכרון דברים שכולל את הפרטים המהותיים של העסקה יכול לחייב כמו חוזה, גם אם הצדדים התכוונו לחתום אחר כך על הסכם מפורט. לכן כדאי להראות אותו לעורך דין לפני החתימה.

לפי חוק ההתיישנות, ככלל שבע שנים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, כשהתביעה אינה על מקרקעין. בתביעות על מקרקעין ובמקרים מיוחדים התקופה שונה, ולכן בודקים את המועד בכל מקרה.

החוק לא מחייב, אבל חוזה מוכן מהאינטרנט לא מותאם לעסקה שלכם ולא מכסה את הסיכונים שלה. ניסוח מסודר לפני החתימה זול בדרך כלל מסכסוך אחריה.

מתעדים את ההפרה ושולחים דרישה בכתב לקיים את החוזה. בהפרה שאינה יסודית נותנים ארכה. אחרי בדיקת החוזה מחליטים אם לדרוש אכיפה, לבטל או לתבוע פיצויים.

בודקים מה הצדדים עשו בפועל: איך חילקו רווחים, מי השקיע ומי עבד, ומה כתוב בהתכתבויות. פקודת השותפויות קובעת כללים שחלים כשהשותפים לא הסכימו אחרת.

תביעה של בעל מניות, כשענייני החברה מתנהלים בדרך שמקפחת אותו. היא מוגשת לפי סעיף 191 לחוק החברות, ובית המשפט יכול לתת הוראות שיסירו את הקיפוח, ובהן חיוב ברכישת מניות.

במקרים רבים כן: במכתב דרישה, במשא ומתן מסודר, בגישור, או בבוררות כשיש סעיף בוררות בחוזה. כדאי להכין את התיק כאילו הולכים לבית המשפט, כי זה מה שנותן משקל במשא ומתן.

מתעדים את מצב החשבונות והמלאי ובודקים מי מורשה חתימה בחשבונות. כשיש חשש ממשי להברחת כספים או נכסים, מבקשים מבית המשפט צו זמני או עיקול.

בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק עד הסכום שקבוע בחוק, שבסיסו 50,000 ₪ והוא מתעדכן לפי המדד, וכפול כשמוכחת כוונה לפגוע. לפי מדד ספטמבר 2026 מדובר בכ־84 אלף ₪, וכ־168 אלף ₪ כשמוכחת כוונה לפגוע. זו תקרה ולא סכום קבוע: בית המשפט קובע את הפיצוי לפי חומרת הדברים, היקף הפרסום והתנהגות הצדדים. מי שמוכיח נזק גדול יותר יכול לתבוע את הנזק עצמו.

שפורסם עליכם דבר שעלול להשפיל או לבזות אתכם או לפגוע בעבודתכם (סעיף 1 לחוק), ושהדבר הגיע לאדם אחר מלבדכם (סעיף 2). מכאן עובר הנטל למפרסם, שצריך להוכיח הגנה שהחוק מכיר בה, למשל שהדברים אמת והיה בפרסום ענין ציבורי. מי שרק חזר על שמועה ששמע מאחרים צריך להוכיח שהתוכן עצמו נכון. כדי לקבל פיצוי עד התקרה שבחוק אין צורך להוכיח נזק.

כן. פרסום הוא דבר שהיה מיועד לאדם אחר מלבד הנפגע והגיע אליו, ולכן גם הודעה בקבוצה, פוסט או תגובה ברשת יכולים להיחשב פרסום של לשון הרע.

בדרך כלל להסיר את הפרסום ולפרסם התנצלות או תיקון, ולפעמים גם פיצוי. המכתב גם מתעד שהמפרסם ידע על הטענות, וזה חשוב אם התיק מגיע לבית המשפט.

שומרים צילומי מסך שבהם רואים את הפרסום, את שם המפרסם, את התאריך ואת התגובות, ושומרים את הקישור. כדאי לתעד מהר, כי פרסומים נמחקים.

ביקורת שהיא הבעת דעה על שירות שהכותב קיבל נבחנת אחרת מביקורת שמייחסת לעסק עובדות. כשהביקורת כוללת טענות עובדתיות לא נכונות ופוגעות, היא יכולה להיות לשון הרע. בודקים כל מקרה לפי הנוסח שלו.

כן. לפי הפסיקה עובד זכאי לשמוע את הטענות נגדו ולהשיב עליהן לפני שמחליטים לפטר אותו.

לפעמים כן. לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, עובד שהתפטר בגלל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או בנסיבות אחרות שבהן אי אפשר לדרוש ממנו להמשיך לעבוד, נחשב כמי שפוטר. לפי הפסיקה צריך בדרך כלל להתריע קודם בפני המעסיק ולתת לו הזדמנות לתקן, ולכן כדאי לבדוק לפני שמתפטרים.

ככלל, שכר חודש אחד על כל שנת עבודה, לפי השכר האחרון, לעובד שעבד לפחות שנה. ההפקדות לפנסיה יכולות לבוא במקום חלק מהפיצויים.

פיצויי פיטורים שלא שולמו בתוך 15 ימים מהמועד שבו היו צריכים להשתלם מזכים בפיצוי על הלנה: מהיום ה־16 ועד היום ה־30 הפרשי הצמדה, ומעבר לכך גם תוספת של 20% לכל חודש של איחור. בית הדין לעבודה רשאי להפחית את הפיצוי או לבטל אותו, למשל כשהייתה טעות כנה של המעסיק או מחלוקת אמיתית על החוב. לתביעת פיצוי ההלנה יש מועדים קצרים, ולכן מוטב לבדוק את גמר החשבון סמוך לקבלתו.

עובדת בהריון שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות אפשר לפטר רק בהיתר מהממונה על חוק עבודת נשים, וההיתר ניתן רק כשהפיטורים אינם קשורים להריון. גם עובדת שעבדה פחות משישה חודשים מוגנת: פיטורים בגלל הריון הם אפליה אסורה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. בזמן חופשת הלידה אסור לפטר, וגם ב־60 הימים שאחרי סיומה אסור ככלל לפטר או לתת הודעת פיטורים. עובדת שקיבלה הודעת פיטורים בתקופות האלה מוטב שתבדוק את המצב לפני שהיא חותמת על מסמכי סיום העסקה.

רוב התביעות מתיישנות אחרי שבע שנים, אבל לחלק מהזכויות יש תקופות קצרות יותר, למשל דמי הבראה וחופשה. כדאי לבדוק מוקדם.

צו ירושה מבקשים כשאין צוואה, והעיזבון מתחלק לפי החוק. צו קיום צוואה מבקשים כשיש צוואה, והעיזבון מתחלק לפיה.

החוק לא מחייב, אבל צוואה שנכתבת בלי הקפדה על הכללים חשופה יותר להתנגדות. עורך דין גם עוזר לנסח את החלוקה כך שלא תשאיר מקום לפרשנות.

כשאין התנגדות, הרשם לענייני ירושה נותן צו בדרך כלל אחרי כמה שבועות עד כמה חודשים, אחרי פרסום הבקשה.

לפי חוק הירושה, בן הזוג והילדים יורשים יחד. כשאין ילדים, ההורים והאחים יורשים יחד עם בן הזוג, לפי החלוקה שבחוק.

עסקה שבה בעל הקרקע מעביר ליזם חלק מהזכויות בקרקע, ובתמורה מקבל דירות או שטחים בבניין שהיזם בונה, במקום תשלום במזומן.

ליווי שבו הבנק שולט בחשבון הפרויקט: הכסף מהרוכשים נכנס לחשבון, והבנק משחרר אותו לפי התקדמות הבנייה. זה מגן על הרוכשים ועל הבנק.

חוזה אחיד ומפרט מדויק מצמצמים מחלוקות, מקלים על הליווי הבנקאי ועל רישום הבית המשותף בסוף הפרויקט.

בן ממשיך הוא מי שבעלי משק במושב מינו כמי שיקבל את המשק אחריהם. המינוי טעון אישור של האגודה ושל רשות מקרקעי ישראל.

אפשר, אבל המכירה טעונה אישור של האגודה ושל רשות מקרקעי ישראל, ולעתים תשלום דמי היתר. בודקים את התנאים לפני שמסכמים מחיר.

הפרדה של מגרש מגורים מתוך הנחלה, כך שאפשר להעביר אותו לאחר. הפיצול טעון אישור של רשות מקרקעי ישראל ותשלום.

ברוב המקרים לא. לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הפיצוי על נזקי גוף משולם בלי קשר לשאלה מי אשם בתאונה.

ככלל שבע שנים מיום התאונה. כדאי להתחיל מוקדם, כי ראיות רפואיות ועדויות נחלשות עם הזמן.

לא לפני שבודקים אותה. הצעה ראשונה לא תמיד כוללת את כל ראשי הנזק, ואחרי שחותמים על ויתור קשה לחזור בכם.

עתירה מנהלית נדונה בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בעניינים שהחוק העביר אליו, כמו מכרזים ותכנון ובנייה. עניינים שאינם בסמכותו נדונים בבג״ץ, בבית המשפט העליון.

ככלל 45 ימים. עתירה שהוגשה באיחור עלולה להידחות, ולכן בודקים את המועד מיד כשמתקבלת ההחלטה.

מגישים השגה למנהל הארנונה בתוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום. על תשובתו מגישים ערר לוועדת הערר בתוך 30 ימים, ועל החלטת הוועדה ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים.

אם המכרז לא נוהל כדין, למשל כשההצעה שלכם נפסלה שלא כדין או שהתנאים הופלו, אפשר לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים. לפני כן מבקשים לעיין במסמכי המכרז ובהצעה הזוכה.

ככלל כן. פונים לרשות בכתב, מציגים את הטענות ומבקשים לשנות את ההחלטה. עתירה בלי פנייה מוקדמת עלולה להידחות.

ברוב המקרים כן. בסכסוך בענייני נישואים, גירושים, מזונות וילדים החוק מחייב להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך ולהגיע לפגישות ביחידת הסיוע. יש חריגים, למשל תביעת גירושין בהסכמה או הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

זה תלוי בנסיבות: אילו עניינים שנויים במחלוקת, איזה דין כל ערכאה מחילה, ובאיזה שלב נמצא הסכסוך. לבחירה הזו יש השלכות על התוצאה, ולכן כדאי לבדוק אותה לפני שמגישים מסמך כלשהו.

כן. בני זוג שמגיעים להסכמות חותמים על הסכם גירושין שמסדיר את הרכוש, המזונות וההורות, ומגישים אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. אחרי האישור יש להסכם תוקף של פסק דין.

לפי חוק הירושה, כל מי שיש לו עניין בעיזבון. בדרך כלל אלה יורשים לפי הדין, או נהנים לפי צוואה קודמת שהצוואה החדשה מקפחת.

בתוך 14 ימים מהיום שבו פורסמה הבקשה לצו קיום צוואה באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות. אחרי 14 הימים צריך לבקש הארכת מועד. לכן עוקבים אחרי הפרסום ומכינים את ההתנגדות מראש, ולא מחכים עד שהצו יינתן.

ללשכת הרשם לענייני ירושה, גם באופן מקוון באתר הרשם: התנגדות בכתב עם הנימוקים והמסמכים התומכים, תצהיר שאומת בפני עורך דין וקבלה על תשלום אגרה. אחרי ההגשה הרשם מעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, וההליך נמשך שם.

מצב שבו אדם אחר שלט ברצונו של המצווה, כך שהצוואה משקפת את רצונו של האחר ולא את רצון המצווה. בתי המשפט בודקים בין השאר אם המצווה היה תלוי בנהנה, אם היה מבודד ואם הנהנה היה מעורב בעריכת הצוואה.

אפשר לבקש מבית המשפט לבטל או לתקן את הצו, למשל כשמתגלות עובדות שלא היו ידועות. הדרך הזו קשה יותר, ולכן עדיף לפעול לפני שהצו ניתן.

הוראה בצוואה לטובת מי שהיה עד לעשייתה, ערך אותה או לקח בה חלק בדרך אחרת בטלה, וכך גם הוראה לטובת בן זוגו. החריג הוא צוואה בעל פה.

החלטה רשמית של הרשם לענייני ירושה או של בית המשפט שקובעת מי היורשים של אדם שנפטר בלי צוואה ומה החלק של כל אחד מהם לפי חוק הירושה. עם הצו משחררים כספים מהבנק ורושמים נכסים על שם היורשים.

החלטה שנותנת תוקף לצוואה של המנוח, כך שהעיזבון מתחלק לפי הצוואה ולא לפי החוק. מבקשים אותה מהרשם לענייני ירושה, ומוסרים לו את הצוואה המקורית.

מגישים בקשה לרשם לענייני ירושה, בדרך כלל כחודש אחרי הפטירה: באופן מקוון כשהיורשים הם בן הזוג, הילדים או ההורים, וידנית כשהם קרובים רחוקים יותר. הבקשה מתפרסמת, יש 14 ימים להתנגדות, וכשאין התנגדות הצו ניתן.

לפי הסכומים של 2026, בקשה מקוונת עולה כ־507 ₪ ובקשה ידנית כ־597 ₪, ובנוסף כ־66 ₪ לפרסום. האגרה זהה לצו קיום צוואה ומתעדכנת בכל ינואר.

כשהבקשה מלאה ואין התנגדות, בממוצע כ־40 יום. בקשה חסרה או התנגדות מאריכות את ההליך, והתנגדות מעבירה את התיק לבית המשפט לענייני משפחה.

ברוב המקרים לא, כי נתוני הפטירה עוברים ממרשם האוכלוסין לרשם. מצרפים תעודות פטירה של יורשים שנפטרו. מי שנפטר בחו״ל צריך קודם להירשם כנפטר במשרד הפנים.

לא. ייפוי כוח, תצהיר או הסתלקות חותמים בקונסוליה של ישראל או בפני נוטריון מקומי עם אפוסטיל, וההליך מתנהל בישראל.

החוק לא מחייב, ובקשה פשוטה אפשר להגיש לבד. כשיש דירה, יורשים בחו״ל, צוואה בכתב יד או מחלוקת, ליווי של עורך דין עוזר להימנע מעיכובים.

כן. יורש רשאי להסתלק מחלקו כל עוד העיזבון לא חולק, ולציין שהוא מסתלק לטובת בן הזוג, הילד או האח של המוריש.

לא. ייפוי כוח לעורך דין בישראל, תצהיר או הסתלקות חותמים בקונסוליה של ישראל או בפני נוטריון מקומי עם אפוסטיל, וההליך כולו מתנהל מול הרשם לענייני ירושה בישראל.

בקונסוליה או בשגרירות של ישראל, בתיאום מראש, או בפני נוטריון מקומי עם חותמת אפוסטיל. ממדינה שאינה חתומה על אמנת האג נדרשת שרשרת אימותים.

לא. בישראל אין מס ירושה. במכירה של דירה שהתקבלה בירושה בודקים מס שבח ואת הפטורים שחלים עליה.

לבדו לא. מגישים בקשה גם לרשם לענייני ירושה בישראל ומצרפים את המסמכים מחו״ל, מאומתים ומתורגמים לפי הצורך.

לפי סעיף 137 לחוק הירושה חלים בדרך כלל דיני מקום מושבו של המוריש בשעת מותו, ולכן לרוב נדרשת חוות דעת על הדין הזר.

כן. את הצו אפשר לאמת באופן מקוון עם אישור אפוסטיל בשירות של הרשם לענייני ירושה, בלי להגיע למשרד החוץ.

צוואה בכתב יד כתובה כולה בכתב ידו של המצווה, עם תאריך וחתימה, בלי עדים. צוואה בפני עדים נחתמת בפני שני עדים שמאשרים זאת בחתימתם. צוואה בכתב יד חשופה יותר לטענות על זיוף או על חוסר בהירות.

כל עוד שני בני הזוג בחיים, כל אחד מהם רשאי לבטל, אבל רק בהודעה בכתב לבן הזוג השני. אחרי מות אחד מהם, החוק מגביל את האפשרות של בן הזוג שנשאר לבטל.

אדם בגיר שאינו פסול דין. כדאי שהעדים לא יהיו נהנים לפי הצוואה ולא בני זוגם של הנהנים, כי הוראה בצוואה לטובת עד בטלה.

כל שותף בדירה רשאי לדרוש פירוק של השיתוף. לפני הליך בודקים אם האח יכול לקנות את חלקם של האחרים, ואם עליו לשלם לשאר השותפים שכר ראוי על התקופה שבה גר בדירה לבדו.

מכנס את נכסי העיזבון, משלם את החובות ומחלק את היתרה בין היורשים לפי הצו. הוא ממונה על ידי בית המשפט ופועל בפיקוחו.

החובות משולמים מתוך העיזבון. לפי חוק הירושה, היורשים אינם אחראים לחובות העיזבון מעבר לשווי מה שקיבלו ממנו.

לפי חוק התכנון והבנייה, כל מי שמעוניין בקרקע, בבניין או בפרט תכנוני אחר ורואה את עצמו נפגע מהתוכנית, וגם גופים שהחוק מונה, כמו הרשות המקומית.

כן. בקשה להיתר עם הקלה או שימוש חורג מחייבת פרסום והודעה לשכנים הגובלים, והם רשאים להגיש התנגדות לוועדה המקומית לפני ההחלטה.

אפשר להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית, בתוך מועד קצר מקבלת ההחלטה. כשהתוכנית אושרה ופגעה בערך הנכס, בודקים גם תביעת פיצויים לפי סעיף 197.

לפי חוק פיצויי פיטורים, משכורת חודש אחד לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה, ובחלק משנה באופן יחסי. בודקים גם את ההפרשות לפנסיה ואם חל הסדר לפי סעיף 14.

במצבים שהחוק מפרט, כן: למשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, מצב בריאות, או התפטרות של הורה בתקופה מסוימת אחרי לידה. בהרעה בתנאים חשוב להתריע מראש בפני המעסיק.

הודעה מראש ובכתב על הטענות, זמן סביר להתכונן, הזדמנות אמיתית להשמיע את הטענות, ושיקול שלהן לפני ההחלטה.

תביעות כספיות בדיני עבודה מתיישנות ככלל אחרי שבע שנים, לפי חוק ההתיישנות. לחלק מהזכויות, כמו דמי הבראה, יש תקופות קצרות יותר.

תקופת הבדק נעה בין שנה לשבע שנים לפי סוג הליקוי, ומתחילה עם מסירת הדירה. אחריה יש תקופת אחריות של שלוש שנים, שבה הקונה צריך להוכיח שהליקוי נובע מהתכנון, מהעבודה או מהחומרים.

ככלל כן. החוק מחייב להודיע לקבלן ולתת לו הזדמנות סבירה לתקן. קבלן שקיבל הזדמנות ולא תיקן, או תיקן שלא כראוי, עלול לאבד את הזכות לתקן, ואז אפשר לתבוע פיצוי כספי.

כמעט תמיד. חוות הדעת מתעדת את הליקויים, מסבירה מה גרם להם ומעריכה את עלות התיקון. בלי ראיה מקצועית קשה להוכיח את הליקוי ואת שוויו.

לפי הפסיקה, תביעה על ליקויים גלויים מתיישנת ככלל שבע שנים מקבלת החזקה בדירה. ההתכתבות עם הקבלן וההזדמנויות לתקן לא עוצרות את המרוץ, ולכן לא מחכים לסוף התקופה.

סעיף שמקצר את תקופות הבדק והאחריות או מצמצם את חובות הקבלן שבחוק אינו תקף. את הוראות חוק המכר (דירות) אפשר לשנות רק לטובת הקונה.

משכורת חודשית שלא שולמה עד היום התשיעי שאחרי מועד התשלום, שהוא תום החודש שבעדו משולם השכר. למשל, שכר ינואר שלא שולם עד 9 בפברואר.

לפי חוק הגנת השכר, 5% מהשכר ברוטו בעד השבוע הראשון שאחרי היום התשיעי, ו־10% בעד כל שבוע נוסף או חלק ממנו. בית הדין רשאי להקטין את הסכום או לבטל אותו בנסיבות שהחוק מפרט, כמו טעות כנה או מחלוקת אמיתית על החוב.

המועדים קצרים. כשהשכר שולם באיחור, בתוך 60 ימים מהתשלום, עם אפשרות הארכה עד 90 ימים. כשהשכר לא שולם, בתוך שנה מהיום שבו נעשה מולן. את השכר עצמו אפשר לתבוע עד שבע שנים.

לפעמים כן. אי־תשלום שכר יכול להיחשב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, שמזכה בפיצויי פיטורים גם עובד שהתפטר. לפי הפסיקה צריך בדרך כלל להתריע קודם בפני המעסיק ולתת לו הזדמנות לתקן.

לא. קשיים כלכליים לא מבטלים את החובה לשלם שכר, והשכר מגיע במלואו. כשהמעסיק נקלע לחדלות פירעון, יש מסלול לתשלום חלק מהחוב דרך המוסד לביטוח לאומי.

כן. ההחלטה של החברה אינה סופית. אפשר להשיב לחברה בכתב עם מסמכים וחוות דעת, להגיש תלונה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ולהגיש תביעה לבית המשפט.

ככלל שלוש שנים מיום שקרה מקרה הביטוח, לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. בביטוח חיים, מחלות ואשפוז וסיעוד, בפוליסות שנרכשו או חודשו מסוף נובמבר 2020, חמש שנים. הגשת התביעה לחברה לא עוצרת את המרוץ.

ככלל, אי־גילוי מוביל לתשלום מופחת ולא לדחייה מלאה. סירוב מלא אפשרי כשהתשובה ניתנה בכוונת מרמה, או כשמבטח סביר לא היה מבטח כלל אילו ידע. בודקים גם מה בדיוק נשאלתם בטופס ההצעה.

לפי חוק חוזה הביטוח, בתוך 30 ימים מהיום שבו היו בידיה המידע והמסמכים הנחוצים לבירור חבותה. כשתגמולים לא שולמו בלי הצדקה, בית המשפט רשאי לפסוק ריבית מיוחדת.

לא לפני שבודקים. על מסמך קבלה וסילוק מוותרים בדרך כלל על כל טענה נוספת, ואחרי החתימה קשה לחזור בכם.

ככלל 60 ימים מהיום שבו הומצא לכם כתב התביעה, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט־2018. בתביעה קטנה 15 ימים. המועד נספר מיום ההמצאה ולא מיום הגשת התביעה.

התובע יכול לבקש פסק דין בהעדר הגנה, ובית המשפט רשאי לפסוק על סמך כתב התביעה בלבד. אם ניתן פסק דין כזה, אפשר לבקש לבטל אותו בתוך 30 ימים מהיום שהומצא לכם. פנו מיד.

אפשר לבקש מבית המשפט ארכה, אבל היא לא ניתנת אוטומטית. מגישים את הבקשה לפני שהמועד חולף ומנמקים אותה. עד שבית המשפט מחליט, המועד המקורי עדיין חל.

מגישים תביעה שכנגד, בדרך כלל יחד עם כתב ההגנה. כך בית המשפט דן בשתי התביעות באותו הליך.

בתביעה קטנה הצדדים מופיעים ככלל בעצמם, וייצוג בידי עורך דין בדיון טעון רשות של בית המשפט. אפשר להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים את כתב ההגנה, שמוגש בתוך 15 ימים.

תביעה לדמי פגיעה מגישים בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, והגשה מאוחרת עלולה לפגוע בזכאות. תביעה בנזיקין נגד המעסיק מתיישנת ככלל אחרי שבע שנים מיום התאונה.

דמי פגיעה הם 75% מההכנסה שממנה שולמו דמי ביטוח בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, עד תקרה יומית, לכל היותר עבור 91 ימים מהיום שאחרי הפגיעה.

יכולה להיות. תאונה בדרך מהבית לעבודה ובחזרה יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה, כל עוד לא סטיתם מהדרך מסיבה פרטית. כשהתאונה היא גם תאונת דרכים, הפיצויים בנזיקין משולמים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

כן, כשהתאונה נגרמה ברשלנות של המעסיק. מהפיצויים בתביעה נגד המעסיק מנכים את מה שהביטוח הלאומי משלם, ולכן התביעה מכסה את הנזק שנשאר בלי כיסוי.

ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קובעת את אחוזי הנכות. נכות צמיתה של 9% עד 19.99% מזכה במענק חד־פעמי, ונכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית.

מתעדים את הרעש ומתלוננים לפיקוח העירוני או למשטרה. חוק למניעת מפגעים, התשכ״א־1961, אוסר רעש חזק או בלתי סביר שמפריע לאדם בקרבת מקום. אם זה לא נפסק, שולחים מכתב התראה, ואפשר לתבוע צו מניעה ופיצוי.

בנייה ברכוש המשותף טעונה ככלל הסכמה של בעלי הדירות לפי חוק המקרקעין והתקנון. בבית משותף רשום פונים ככלל למפקחת על רישום מקרקעין. כשהבנייה נמשכת, אפשר לבקש צו מניעה זמני כדי לעצור אותה.

לא תמיד. לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א־1981, צילום אדם כשהוא ברשות היחיד הוא פגיעה בפרטיות. בודקים לאן המצלמה מכוונת ומה היא קולטת, מתחילים בפנייה לשכן, ואם צריך מגישים תביעה.

זה תלוי בסוג הסכסוך. סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף רשום על הרכוש המשותף והתקנון נדון ככלל אצל המפקחת על רישום מקרקעין. תביעה על מטרד, הסגת גבול או פיצוי מוגשת לבית המשפט, ותביעה כספית קטנה אפשר להגיש גם לבית המשפט לתביעות קטנות.

הוא עלול לחייב. סעיף 8 לחוק המקרקעין דורש מסמך בכתב, וזיכרון דברים חתום שכולל את הפרטים המהותיים של העסקה יכול לעמוד בדרישה הזו גם אם הצדדים התכוונו לחתום אחר כך על חוזה מלא. לכן בודקים אותו לפני החתימה, לא אחריה.

ככלל לא. התחייבות לעסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב, ובלעדיו בית המשפט בדרך כלל לא יאכוף את העסקה. אם המוכר ניהל את המשא ומתן בחוסר תום לב, ייתכן שאפשר לתבוע ממנו פיצוי על ההוצאות והנזק.

הערת אזהרה נרשמת לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין לטובת מי שבעל הנכס התחייב לעשות איתו עסקה. היא מגנה על הקונה מפני מכירה של אותו נכס לאחר ומפני עיקולים שנרשמים אחריה, ולכן רושמים אותה סמוך לחתימה ולפני שמעבירים את רוב הכסף.

תלוי אם האיחור הוא הפרה יסודית. בהפרה יסודית אפשר לבטל מיד, ובהפרה שאינה יסודית נותנים קודם ארכה. בנוסף אפשר לתבוע את הפיצוי המוסכם שבחוזה או פיצויים על הנזק. בקנייה מקבלן חלים גם כללים מיוחדים על פיצוי בשל איחור במסירה.

ככלל כן. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע אחריות בלי אשם, וגם נהג שגרם לתאונה תובע על נזקי הגוף שלו את ביטוח החובה של הרכב שנהג בו. החריגים נוגעים למשל למי שגרם לתאונה במתכוון, נהג בלי רישיון או נהג בלי ביטוח חובה.

כשזהות הנהג לא ידועה, תובעים את קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרנית משלמת גם כשלנהג לא היה ביטוח או כשחברת הביטוח שלו בפירוק.

ככלל בתוך שבע שנים מיום התאונה. כשהנפגע קטין, המניין מתחיל ככלל בגיל 18. התביעה נשענת על תיעוד רפואי, ולכן מתחילים לאסוף אותו מוקדם.

אין סכום קבוע. הפיצוי תלוי באחוזי הנכות, בגיל, בשכר לפני התאונה ובהוצאות. החוק מגביל את הפיצוי על הפסד השתכרות לפי שלושה מהשכר הממוצע במשק, ואת הפיצוי על כאב וסבל לנוסחה שבתקנות.

לא. חוק הפיצויים עוסק בנזקי גוף. נזק לרכב נתבע מביטוח המקיף שלכם, או מהנהג האשם ומביטוח צד ג׳ שלו.

הילד שבעלי הזכויות בנחלה במושב בחרו כדי שיקבל את המשק אחריהם. מכיוון שאסור לפצל את הנחלה, ממנים ילד אחד בלבד, והמינוי טעון אישור של המוסד המיישב ושל האגודה.

לא. לפי החוזים ונוהל רשות מקרקעי ישראל, הנחלה עוברת ליורש אחד בלבד. אפשר לאזן את שאר הילדים בצוואה או בנכסים אחרים, ולעתים לפצל מגרש מגורים באישור רשות מקרקעי ישראל.

זה תלוי במסמכים: החוזה עם הרשויות, המינוי והצוואה. סעיף 114 לחוק הירושה קובע שמי שמקבל משק חקלאי מהעיזבון מפצה את היורשים האחרים, אבל בתי המשפט קבעו לא פעם שכאשר לפי החוזה הנחלה אינה חלק מהעיזבון, דיני הירושה הרגילים אינם חלים עליה.

בודקים קודם את החוזה. אם נשאר בן זוג, הזכויות עוברות ככלל אליו. אחרת הנחלה עוברת לפי צוואה או צו ירושה ליורש אחד, והיורשים צריכים להסכים מי יקבל אותה או לפנות לבית המשפט.

כן, בהיתר. סעיף 147ב לחוק התכנון והבנייה מאפשר הקלה ליחידה נוספת בבית צמוד קרקע. בפיצול בלי תוספת שטח הבית צריך להיות לפחות 120 מ״ר, וכל יחידה לפחות 45 מ״ר עם מטבח, שירותים וכניסה נפרדת. הסעיף חל על בקשות שהוגשו עד מועד שנקבע בו, ולכן בודקים מול הוועדה המקומית אם הוא פתוח לבקשות חדשות.

לא במסלול של סעיף 147ב, שחל רק כשאין דירה מעל או מתחת. בבניין משותף צריך היתר, ובדרך כלל גם הקלה או תוכנית, והשכנים רשאים להתנגד. ועדת ערר מחוזית קבעה שתוכנית לתוספת דירה בבניין דורשת הסכמה של 60% מבעלי הדירות, גם כשהפיצול נעשה בתוך הדירה.

לא, כשהפיצול אושר לפי סעיף 147ב. היחידה הנוספת משמשת להשכרה או למגורי קרוב בלבד, אי אפשר להעביר אותה בנפרד מהבית, ולפני שהיתר יוצא נרשמת על כך הערה.

בהקלה לפי סעיף 147ב, ההיטל על הפיצול הוא 34% מההשבחה, ומחציתו משולמת עם ההיתר. על תוספת שטח ועל שינוי שימוש של מרתף או מחסן משלמים לפי הכלל הרגיל, מחצית ההשבחה. הסכום נקבע בשומה, ואפשר לערער עליה.

זו עבודה ושימוש בלי היתר. החוק מאפשר קנסות מנהליים, צווים להפסקת השימוש ולהריסה והליך פלילי, והבעיה עולה לא פעם כשמוכרים את הנכס או מבקשים משכנתא. לפעמים אפשר להסדיר את הפיצול בדיעבד בבקשה להיתר.

לפי חוק המקרקעין, כל שותף במקרקעין רשאי לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף. כשאין הסכמה, בית המשפט מורה על חלוקה, ובדירה אחת שאי אפשר לחלק בדרך כלל על מכירה וחלוקת התמורה לפי החלקים. האח רשאי בדרך כלל להציע מחיר ולקנות את הדירה בעצמו.

לפי סעיף 33 לחוק המקרקעין, שותף שהשתמש במקרקעין המשותפים חייב לשאר השותפים, לפי חלקיהם, שכר ראוי בעד השימוש. אפשר לתבוע אותו לבד או לצד התביעה לפירוק השיתוף.

הזכות לדרוש פירוק רחבה, ובית המשפט מסרב לה רק בנסיבות חריגות. ההתנגדות מתמקדת בדרך כלל בשאלה איך לפרק: חלוקה בעין במקום מכירה, תשלומי איזון, או שמירת הנכס בידי השותפים האחרים בתשלום שווי חלקו של המבקש. הסכם שמגביל פירוק לתקופה של יותר משלוש שנים נבחן לפי סעיף 37 לחוק.

ככלל לא. לפי חוק המקרקעין, שותף רשאי להעביר את חלקו בלי הסכמת השותפים האחרים, אלא אם נרשמה זכות קדימה או שחל כלל מיוחד, למשל בין יורשים בנחלה חקלאית. במכירה במסגרת פירוק שיתוף השותפים רשאים בדרך כלל להציע מחיר כמו כל קונה.

זה תלוי בהסכם השותפות. שותפות לזמן בלתי קצוב מתפרקת בהודעה של שותף, אלא אם הוסכם אחרת. גם כשיש הסכם לתקופה, שותף רשאי לבקש מבית המשפט פירוק באחת העילות של סעיף 45 לפקודת השותפויות. לרוב השאלה המעשית היא לא אם נפרדים, אלא באילו תנאים.

שותפות כפופה לפקודת השותפויות ולהסכם השותפות. בחברה בע״מ השותפים הם בעלי מניות, והיציאה נעשית במכירת מניות לפי הסכם בעלי המניות. בעל מניות שמקופח יכול להגיש תביעת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות. בשותפות כללית השותפים גם אחראים אישית לחובות העסק.

סעיף 29 לפקודת השותפויות מחייב שותפים לתת זה לזה חשבונות נכונים ומידע מלא. אפשר לדרוש עיון בספרים, להגיש תביעה למתן חשבונות, ובמקרים חמורים לבקש פירוק בבית המשפט. כשיש חשש להברחת כספים, מבקשים צו זמני.

שותפות יכולה להתקיים גם בלי הסכם כתוב. כשאין הסכם, חלים כללי פקודת השותפויות, ובודקים מה השותפים עשו בפועל: מי השקיע, מי עבד ואיך חילקו רווחים. על הבסיס הזה מנהלים משא ומתן להסכם יציאה, ואם אין ברירה פונים לבית המשפט.

הפירוק לא מוחק חובות. בשותפות כללית השותפים אחראים אישית לחובות השותפות כלפי הנושים, ולכן הסכם היציאה קובע מי משלם כל חוב ומה קורה בערבויות אישיות לבנק או למשכיר. ההסכם מחייב את השותפים, אבל לא נושים שלא היו צד לו.

כן, לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). בהפרה יסודית אפשר לבטל מיד בהודעה לצד המפר. בהפרה שאינה יסודית נותנים קודם ארכה, ומבטלים רק אם החוזה לא קוים בתוך זמן סביר אחריה. הודעת הביטול נשלחת בתוך זמן סביר מהיום שנודע על ההפרה.

פיצוי מוסכם הוא סכום שנקבע בחוזה מראש למקרה של הפרה, ומשלמים אותו בלי להוכיח נזק. לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות) בית המשפט רשאי להפחית אותו אם נקבע בלי כל יחס סביר לנזק שאפשר היה לצפות בשעת החתימה.

כן. סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים על נזק שאינו נזק ממון, בשיעור שנראה לו מתאים בנסיבות. את הנזק הכספי, לעומת זאת, צריך להוכיח.

לא מתעלמים. בודקים אם הייתה הפרה, אם היא יסודית, ואם ניתנה ארכה כשהייתה נדרשת. הודעת ביטול בלי עילה היא בעצמה הפרה של החוזה. משיבים בכתב ובזמן, ולפני כל צעד מעשי מתייעצים.

החוק לא מחייב את הקבלן לבצע כל שינוי שמבקשים. מה אפשר לשנות, עד איזה שלב ובאיזה מחיר נקבע בחוזה ובנספח השינויים. מה שהמפרט כן מחייב הוא מחירי זיכוי לפריטים מרכזיים, כמו ריצוף, ארונות, כלים סניטריים ואביזרי חשמל.

את סכום הזיכוי קובע המפרט שהקבלן מצרף לחוזה. לפי תיקון צו מכר דירות (טופס של מפרט) שאושר בשנת 2015, המפרט כולל מחיר זיכוי לארונות המטבח. הסכום נמוך לא פעם ממחיר השוק, ולכן משווים לפני שמוותרים.

למוכר עצמו, עם חשבונית ממנו, ובודקים שהסכום מכוסה בבטוחה לפי חוק המכר (הבטחת השקעות). תשלום ישירות לקבלן מבצע שהוא גוף נפרד מהמוכר עלול לא להיות מוגן אם הפרויקט נתקע.

זה תלוי במה שנקבע בהסכם השינויים. שינוי בשלב מאוחר עלול לדרוש זמן נוסף, וקבלן שמאחר עשוי לטעון שהשינויים גרמו לאיחור. לכן קובעים מראש בכתב אם השינוי משפיע על המועד ובכמה, ומתעדים את מועדי הבקשה והביצוע.

שינוי שחורג מהיתר הבנייה, כמו סגירת מרפסת או שינוי בחזית ובקירות החוץ, מחייב שינוי בהיתר לפי חוק התכנון והבנייה. קבלנים בדרך כלל לא מאשרים שינויים כאלה בזמן הבנייה, ושינוי שנעשה בלי היתר הוא בנייה בלי היתר.

עד 39,900 ₪, נכון לינואר 2026. הסכום מתעדכן מדי שנה לפי המדד. בית המשפט לתביעות קטנות לא פוסק מעל התקרה, ולכן כשהנזק גבוה יותר שוקלים תביעה רגילה בבית משפט השלום.

ככלל הצדדים מופיעים בעצמם. עורך דין מייצג בדיון רק ברשות בית המשפט, שמבקשים מראש, או כשהוא עצמו צד לתביעה. אין מניעה להיעזר בעורך דין בהכנת כתב התביעה או כתב ההגנה ובהכנה לדיון.

האגרה היא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מסכום מינימלי שנקבע. היא לא מוחזרת אם מבטלים את התביעה, אבל בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע להחזיר אותה לתובע שזכה.

אין ערעור בזכות. מגישים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בהליכים שנפתחו מ־11.4.2025 בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין הומצא, או מיום הדיון אם ניתן בנוכחות הצדדים. בית המשפט המחוזי נותן רשות רק במקרים מתאימים, ולכן בודקים את הסיכוי לפני שמגישים.

בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לנתבע ההזמנה לדין, לפי תקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין). בהליכים שנפתחו מ־11.4.2025 פגרת בתי המשפט נכללת במניין, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. נתבע שלא מגיש בזמן עלול לקבל פסק דין נגדו בלי שגרסתו נשמעה.

תושב חוץ לא מקבל את המדרגות של דירה יחידה, ומשלם 8% מהשקל הראשון ועד 6,055,070 ₪ ו־10% מעל, לפי הוראת שעה שבתוקף לרכישות עד 10.2.2027.

כשהוא כבר לא תושב ישראל לצורכי מס, כן. המבחן הוא תושבות לצורכי מס, לא אזרחות.

כן, כשהפכתם לתושבי ישראל לראשונה, או לתושבים חוזרים ותיקים, בתוך שנתיים מיום הרכישה (27 חודשים למי שרכש בין סוף פברואר 2024 לסוף מאי 2026). ההחזר לא אוטומטי: מבקשים מרשות המסים לתקן את השומה.

עולה שרוכש דירת מגורים בתקופה שמשנה לפני העלייה ועד שבע שנים אחריה פטור עד 1,978,745 ₪, משלם 0.5% עד 6,055,070 ₪ ו־8% עד 20,183,565 ₪, לפי תקנה 12א. ההקלה ניתנת פעם אחת.

לא. חותמים על ייפוי כוח לעורך דין בישראל בקונסוליה של ישראל או בפני נוטריון מקומי עם אפוסטיל, ועורך הדין חותם בשמכם.

כן, אבל במקרקעי ישראל העברת בעלות או חכירה ליותר מחמש שנים לזר טעונה אישור של רשות מקרקעי ישראל. יחידת מגורים אחת, כשאין לו דירה נוספת, מאושרת על ידי מנהל הרשות.

מגישים הצהרה לרשות המסים בתוך 30 ימים מיום העסקה, ומשלמים את מס הרכישה בתוך 60 ימים מיום העסקה.

המוכר. לפי חוק מיסוי מקרקעין מס השבח מוטל על המוכר, והקונה משלם מס רכישה, שהוא מס נפרד.

כשיש פטור, לא משלמים. כשאין, יחיד משלם ככלל 25% מהשבח הריאלי, כלומר מהרווח אחרי הצמדה למדד וניכוי הוצאות. בדירת מגורים מזכה שנרכשה לפני 2014 חל לעתים חישוב ליניארי מוטב, שמקטין את המס.

מדווחים בתוך 30 ימים מיום המכירה ומשלמים בתוך 60 ימים. דחייה של התשלום אפשרית רק כל עוד הדירה לא נמסרה לקונה, הקונה לא שילם יותר מ־40% מהמחיר ולא ניתן ייפוי כוח בלתי חוזר לרישום.

בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעת השומה. בהשגה מפרטים את הנימוקים ומצרפים מסמכים, למשל חוות דעת שמאי על השווי או קבלות על הוצאות. אם ההשגה נדחית, מגישים ערר לוועדת ערר בתוך 30 ימים מההחלטה.

מצטברים הפרשי הצמדה וריבית, ועלול להיות מוטל קנס. בלי אישור מרשות המסים גם אי אפשר לרשום את הדירה על שם הקונה, ולכן איחור בדיווח מעכב את סיום העסקה.

החוק לא מחייב, אבל ההצהרה לרשות המסים מוגשת באופן מקוון, בדרך כלל בידי עורך דין, והסכם המכר קובע מתי תקבלו את הכסף ומה קורה אם הקונה לא משלם. לכן מקובל שלכל צד יש עורך דין משלו.

בתוך 30 ימים מיום החתימה על ההסכם. המוכר וגם הקונה מגישים הצהרה, וחובת הדיווח חלה גם כשמבקשים פטור ממס שבח.

כן. המוכר מבקש מהבנק מכתב כוונות עם סכום הסילוק, והקונה מעביר חלק מהתשלומים ישירות לבנק עד שההלוואה נפרעת. אחרי הפירעון הבנק מוחק את המשכנתא.

הוא עלול לחייב. זיכרון דברים חתום שכולל את הפרטים המהותיים של העסקה, כמו הנכס, המחיר והמועדים, יכול להיחשב חוזה מחייב גם אם הצדדים התכוונו לחתום אחר כך על הסכם מפורט. לכן מראים אותו לעורך דין לפני החתימה.

שכר הטרחה נקבע מראש בהסכם שכר טרחה בכתב, לפי היקף העבודה: אם יש משכנתא, אם הדירה רשומה בטאבו, ואם צריך לטפל בפטור או בהשגה. שכר טרחת עורך דין הוא הוצאה שמותרת בניכוי בחישוב מס השבח.

כן. החובה לא כתובה בחוק כללי, אבל לפי פסיקת בתי הדין לעבודה היא חלה גם על מעסיקים פרטיים ועל כל העובדים, בלי קשר לוותק. השימוע צריך להתקיים לפני ההחלטה לפטר, לא אחריה.

אין מספר ימים קבוע. הזימון צריך להימסר בכתב זמן סביר מראש, כך שאפשר להתכונן באמת ולעיין במסמכים. כשהמועד קצר מדי, מבקשים בכתב לדחות את השימוע.

כן. לעובד יש זכות להיות מיוצג בידי עורך דין בשימוע, ואפשר להביא גם נציג של ועד העובדים או בן משפחה. מודיעים למעסיק מראש מי יגיע.

הוא יכול לתבוע בבית הדין לעבודה פיצוי על הפגיעה בזכות השימוע, ובמקרים מסוימים לבקש לבטל את הפיטורים. הפיצוי הזה נפרד מפיצויי פיטורים, מהודעה מוקדמת ומזכויות אחרות שמגיעות בסיום העבודה.

המעסיק צריך לתעד את השימוע בפרוטוקול, לתת לעובד לעבור עליו ולמסור לו עותק. קוראים אותו לפני החתימה, ואם משהו לא נרשם נכון, מבקשים לתקן או כותבים הסתייגות לפני החתימה.

זה תלוי בעיקר בשאלה אם יש הסכמות. כשיש הסכם, נותרים בעיקר האישור שלו וסידור הגט. כשיש מחלוקות על רכוש, מזונות או ילדים, ההליך ארוך יותר, ומשכו תלוי בהיקף המחלוקות ובערכאה.

הסכם גירושין הוא הסכמה בין בני הזוג. אחרי שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מאשרים אותו, הוא מקבל תוקף של פסק דין, ואפשר לאכוף אותו כמו פסק דין.

לא. תביעת גירושין בהסכמה היא אחד החריגים לחובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

לא באופן אוטומטי. לפי בע״מ 919/15, בגילאי 6 עד 15 בית המשפט מחלק את הנטל לפי ההכנסות של ההורים וחלוקת זמני השהות. כשההכנסות שונות, ההורה שמרוויח יותר עשוי לשלם מזונות גם בחלוקה שווה של הזמנים.

בדרך כלל עד גיל 18. בתקופת שירות צבאי או שירות לאומי נהוג לפסוק מזונות מופחתים, לרוב כשליש מהסכום.

כן, כשיש שינוי מהותי בנסיבות מאז ההסכם או פסק הדין, למשל שינוי משמעותי בהכנסה או בזמני השהות. מגישים בקשה לבית המשפט ומראים מה השתנה.

הסכם שנחתם לפני הנישואין או במעמדם אפשר לאמת אצל נוטריון או אצל רושם הנישואין, והאימות בא במקום אישור בית המשפט. הסכם שנחתם אחרי הנישואין צריך אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי.

כן. לפי חוק יחסי ממון, גם שינוי של הסכם ממון חייב להיות בכתב, וכדאי לאשר אותו כמו ההסכם המקורי, כדי שלא תהיה מחלוקת על התוקף שלו.

על בני זוג נשואים חל הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון: כשהנישואין מסתיימים, כל אחד זכאי למחצית משווי הנכסים של שניהם, למעט נכסים שהחוק מוציא מהאיזון.

לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון, ירושה ומתנה שבן זוג קיבל במהלך הנישואין אינן נכנסות לאיזון. אם הכסף עורבב עם כספים משותפים, השאלה נעשית מורכבת יותר.

כן, בתנאים שנקבעו בסעיף 5א לחוק יחסי ממון. כדאי לבדוק זאת מוקדם, כי מועד האיזון קובע מה ייכנס לחלוקה.

לפי החוק, נכס שהיה לבן הזוג לפני הנישואין אינו נכנס לאיזון. במקרים מסוימים בתי המשפט הכירו בשיתוף בדירה כזו, לפי הנסיבות וההתנהלות של בני הזוג לאורך השנים.

בשני הסניפים במודיעין, בדם המכבים 53 ובשדרות עומרים 2, בסניף בתל אביב במגדלי WE בדרך מנחם בגין 23, או בשיחת וידאו.

בשיחה הראשונה מבינים מה קרה ומה המועדים. את שכר הטרחה לטיפול בתיק קובעים מראש בהסכם בכתב.

כל מה שיש: חוזה, מפרט, נסח טאבו, שומה, כתב תביעה, התכתבויות וצילומים. אפשר לשלוח אותם מראש בוואטסאפ.