בן ממשיך בנחלה: מינוי, אישורים ומה מגיע לאחים

מהו בן ממשיך ולמה רק אחד

בן ממשיך הוא הילד שבעלי הזכויות בנחלה בחרו כדי שימשיך את המשק אחריהם. הזכויות בנחלה רשומות בדרך כלל ברשות מקרקעי ישראל ובאגודה, ולא בטאבו, ולפי החוזים עם הרשויות הנחלה היא יחידה אחת שאסור לפצל. לכן רק אחד הילדים יכול לקבל אותה.

נוהל של רשות מקרקעי ישראל על העברת זכויות בנחלה קובע שאי אפשר להוריש נחלה לכמה יורשים שאינם בני זוג, ושהזכויות עוברות לאחד היורשים בלבד. מי שלא מקבל את הנחלה לא נשאר בהכרח בלי כלום: אפשר לאזן בצוואה, בנכסים אחרים או בתשלום, ולעתים לפצל מגרש מגורים מהנחלה, באישור רשות מקרקעי ישראל ובתשלום.

איך ממנים: האגודה, המוסד המיישב ורשות מקרקעי ישראל

בעלי הזכויות בוחרים את הבן הממשיך וחותמים על מסמכי המינוי. המינוי טעון אישור של המוסד המיישב, כמו הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות, ושל האגודה השיתופית. כשהחוזה עם רשות מקרקעי ישראל הוא חוזה משולש, נדרש גם אישור הסוכנות. מינוי שלא הושלם כנדרש עלול להיות חסר תוקף, ואז הזכויות עוברות לפי צוואה או לפי צו ירושה.

מינוי אינו העברה. כל עוד ההורים בחיים, הזכויות נשארות שלהם, והבן הממשיך מקבל את הנחלה רק אחריהם. מי שרוצה להעביר את המשק כבר עכשיו עושה העברה בחיים, בהסכם ובאישור הרשויות. להעברה כזו יש היבטים של מס שבח, מס רכישה ודמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל, ובהעברה בתוך המשפחה חלים לעתים פטורים.

זהירות מהסכמים משפחתיים: סעיף 8 לחוק הירושה, התשכ״ה־1965, קובע שאין תוקף להסכם בדבר ירושתו של אדם. התחייבות של הורה להעביר את המשק לאחד הילדים רק לאחר מותו עלולה להיפסל מכוח הסעיף הזה. לכן בוחרים את הכלי המתאים: מינוי מאושר, צוואה או העברה בחיים.

מה קורה כשבעל הזכויות נפטר

לפי נוהל רשות מקרקעי ישראל, כשהחוזה קובע שהנחלה אינה חלק מהעיזבון, הזכויות עוברות קודם לבן הזוג שנשאר בחיים, אחריו לבן הממשיך שאושר, ורק כשאין כזה ליורש לפי צו קיום צוואה או צו ירושה, בכפוף לעיקרון שהנחלה עוברת ליורש אחד.

בחוזי חכירה חדשים שנחתמו עם רשות מקרקעי ישראל בשנים האחרונות, הזכויות עוברות ככלל לפי הצוואה או צו הירושה, ועדיין בכפוף לאיסור לפצל את הנחלה. לכן הדבר הראשון שבודקים הוא איזה חוזה חל על המשק ומה נקבע בו.

סעיף 114 לחוק הירושה עוסק במשק חקלאי שבעיזבון ונועד למנוע את פיצולו: המשק נמסר ליורש אחד שמוכן ומסוגל לקיים אותו, והוא מפצה את היורשים האחרים. אם הסעיף חל, ואם מי שמקבל את המשק חייב לפצות את אחיו, תלוי בחוזה עם הרשויות, במינוי ובצוואה. בתי המשפט קבעו לא פעם שכאשר לפי החוזה הנחלה אינה חלק מהעיזבון, דיני הירושה הרגילים אינם חלים עליה.

סכסוכים בין האחים ואיך מונעים אותם

רוב הסכסוכים סביב בן ממשיך נולדים אחרי פטירה: אח שבנה בית בנחלה בהסכמת ההורים, צוואה מאוחרת שסותרת מינוי ישן, או מינוי שלא הושלם באגודה ובמוסד המיישב. בתי המשפט בוחנים מה ההורים עשו בפועל, אילו אישורים התקבלו ואם המינוי בוטל בדרך הנדרשת.

התכנון הנכון נעשה בחיים ובכתב: מינוי שמושלם מול כל הגופים, צוואה שמתאימה לו ומאזנת בין הילדים, והסדרה של הבנייה בנחלה. כשכבר יש מחלוקת בין היורשים, היא נדונה ככלל בבית המשפט לענייני משפחה, ולעתים נפתרת בגישור בין האחים.

בן ממשיך בכל הארץ

המשרד מייצג לקוחות בתיקי בן ממשיך מכל הארץ: מירושלים ומהשפלה, מבאר שבע, מאשדוד ומאשקלון, מחיפה ומהצפון, מהשרון ומגוש דן. הפגישות מתקיימות בשני הסניפים במודיעין, בסניף במגדלי WE בתל אביב או בשיחת וידאו, ואת המסמכים אפשר לשלוח מראש בוואטסאפ. הייצוג נעשה בבתי המשפט, בבתי הדין לעבודה ובוועדות התכנון בכל הארץ. איך עובדים עם לקוחות מכל הארץ.

שאלות נפוצות