התנגדות לתוכנית בנייה ולהיתר בנייה: מי יכול להתנגד ואיך

התנגדות לתוכנית

כשתוכנית בנייה מופקדת, מתפרסמת על כך הודעה, ומתחילה תקופה להגשת התנגדויות. לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה־1965, רשאי להתנגד כל מי שמעוניין בקרקע, בבניין או בפרט תכנוני אחר ורואה את עצמו נפגע מהתוכנית, וגם גופים שהחוק מונה.

ההתנגדות מוגשת בכתב ומנומקת, ועם תצהיר כשהיא נשענת על עובדות. כדאי לבסס אותה על טענות תכנוניות: גובה וצפיפות, הצללה, תנועה וחניה, פרטיות ושטחים פתוחים. התנגדות כללית, בלי נימוק תכנוני, כמעט שאינה משפיעה.

התנגדות להקלה ולהיתר של שכן

בקשה להיתר שכוללת הקלה או שימוש חורג מחייבת פרסום והודעה לבעלי הזכויות במקרקעין הגובלים, והם רשאים להגיש התנגדות לוועדה המקומית. הוועדה שומעת את המתנגדים לפני שהיא מחליטה.

על החלטת הוועדה המקומית אפשר להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית, בתוך מועד קצר שנספר מקבלת ההחלטה. לכן כדאי לנסח את ההתנגדות כך שתשמש בסיס גם לערר.

פיצוי על פגיעה מתוכנית

בעל מקרקעין שערכם ירד בגלל תוכנית שאושרה, למשל בגלל חסימת נוף, רעש או שינוי ייעוד, רשאי לתבוע מהוועדה המקומית פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. לתביעה כזו יש מועד קבוע בחוק, והיא נשענת על חוות דעת של שמאי מקרקעין.

התנגדות לתוכנית ולהיתר בנייה בכל הארץ

המשרד מייצג לקוחות בתיקי התנגדות לתוכנית ולהיתר בנייה מכל הארץ: מירושלים ומהשפלה, מבאר שבע, מאשדוד ומאשקלון, מחיפה ומהצפון, מהשרון ומגוש דן. הפגישות מתקיימות בשני הסניפים במודיעין, בסניף במגדלי WE בתל אביב או בשיחת וידאו, ואת המסמכים אפשר לשלוח מראש בוואטסאפ. הייצוג נעשה בבתי המשפט, בבתי הדין לעבודה ובוועדות התכנון בכל הארץ. איך עובדים עם לקוחות מכל הארץ.

שאלות נפוצות