תביעת תאונת דרכים: ממי תובעים, איך מחשבים פיצוי ועד מתי

אחריות בלי אשם: ממי תובעים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה־1975, קובע אחריות מוחלטת: מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים זכאי לפיצוי גם כשאיש לא אשם בתאונה, וגם כשהוא עצמו גרם לה. את הפיצוי משלמת חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה.

החוק מגדיר תאונת דרכים כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. שימוש כזה כולל לא רק נסיעה, אלא גם כניסה לרכב וירידה ממנו, ולכן גם מי שנפגע בזמן שירד מאוטובוס יכול להיות זכאי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

ממי תובעים תלוי במקום שבו הייתם. נוסע או נהג תובעים את ביטוח החובה של הרכב שבו נסעו, גם כשהנהג ברכב האחר אשם. הולך רגל תובע את ביטוח החובה של הרכב שפגע בו. כשלנהג לא היה ביטוח, כשהנהג ברח ולא ידוע מי הוא, או כשחברת הביטוח נכנסה לפירוק, תובעים את קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

החוק עוסק בנזקי גוף בלבד. נזק לרכב עצמו נתבע בנפרד, מביטוח המקיף או מהנהג האשם ומביטוח צד ג׳ שלו, לפי דיני הנזיקין הרגילים. החוק שולל פיצוי במקרים מסוימים, למשל ממי שגרם לתאונה במתכוון, ממי שנהג בלי רישיון נהיגה וממי שנהג ברכב בלי ביטוח חובה. לכן בודקים את נסיבות התאונה כבר בתחילת הדרך.

על מה מפצים ואיך מחשבים

הפיצוי מחושב לפי ראשי נזק: הפסד שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה של אחרים בבית ובטיפול, ונזק שאינו ממוני, כלומר כאב וסבל. בתאונה קטלנית זכאים לפיצוי גם בני המשפחה שהיו תלויים בנפגע.

החוק מגביל חלק מהסכומים. הפיצוי על הפסד השתכרות לא יעלה על פי שלושה מהשכר הממוצע במשק, והפיצוי על כאב וסבל מחושב לפי נוסחה שנקבעה בתקנות, לפי אחוזי הנכות הרפואית ומספר ימי האשפוז, עד תקרה.

את הנכות הרפואית בתביעה קובע ככלל רופא שבית המשפט ממנה לבדיקת הנפגע. כשכבר נקבעה לנפגע נכות לפי דין אחר, למשל בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי בתאונת עבודה, הקביעה הזו מחייבת ככלל גם בתביעה. לכן התיעוד הרפואי מהיום הראשון, מהמיון ועד טיפולי ההמשך, הוא הבסיס של התביעה כולה.

תאונה בדרך לעבודה, ביטוח לאומי ומקדמה

תאונה בדרך לעבודה או ממנה יכולה להיות גם תאונת עבודה. אז מגישים תביעה גם למוסד לביטוח לאומי, לדמי פגיעה ולקצבת נכות, והגמלאות שהמוסד משלם בשל התאונה מנוכות ככלל מהפיצוי לפי חוק הפיצויים. על התביעה מול הביטוח הלאומי הרחבנו בעמוד תאונות עבודה.

נפגע שזקוק לכסף עוד לפני סיום התביעה, למשל לטיפולים או למחיה, יכול לבקש מבית המשפט תשלומים תכופים, כלומר מקדמה על חשבון הפיצוי.

התיישנות, שכר טרחה ומה עושים עכשיו

תביעה על נזקי גוף בתאונת דרכים מתיישנת ככלל שבע שנים מיום התאונה. כשהנפגע קטין, תקופת ההתיישנות מתחילה ככלל רק כשהוא מגיע לגיל 18. הכנת תביעה לוקחת זמן, ולכן לא ממתינים לשנה האחרונה.

שכר הטרחה של עורך דין בתביעה לפי חוק הפיצויים מוגבל בחוק לאחוז מסכום הפיצוי, ושיעור התקרה תלוי בשלב שבו התיק הסתיים. כך הנפגע יודע מראש מה החלק המרבי מהפיצוי שישולם כשכר טרחה.

אחרי תאונה מקבלים טיפול רפואי ושומרים כל מסמך, מדווחים למשטרה, רושמים את פרטי הנהגים, הרכבים והביטוח ואת פרטי העדים, ולא חותמים על כתב ויתור או על הסדר עם חברת הביטוח לפני שבודקים מה מגיע.

תביעת תאונת דרכים בכל הארץ

המשרד מייצג לקוחות בתיקי תביעת תאונת דרכים מכל הארץ: מירושלים ומהשפלה, מבאר שבע, מאשדוד ומאשקלון, מחיפה ומהצפון, מהשרון ומגוש דן. הפגישות מתקיימות בשני הסניפים במודיעין, בסניף במגדלי WE בתל אביב או בשיחת וידאו, ואת המסמכים אפשר לשלוח מראש בוואטסאפ. הייצוג נעשה בבתי המשפט, בבתי הדין לעבודה ובוועדות התכנון בכל הארץ. איך עובדים עם לקוחות מכל הארץ.

שאלות נפוצות