פירוק שותפות: הסכם יציאה, חלוקת העסק ופירוק בבית המשפט

שותפות או חברה: מה בדיוק מפרקים

לפני שמדברים על פירוק בודקים איך העסק מאוגד. שותפות, רשומה או לא, כפופה לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה־1975, ולהסכם בין השותפים. שותפות יכולה להתקיים גם בלי הסכם כתוב, לפי מה שהשותפים עשו בפועל: עבדו יחד, השקיעו יחד וחילקו רווחים.

כשהעסק הוא חברה בע״מ והשותפים הם בעלי מניות, הדרך אחרת: מנגנון היציאה בהסכם בעלי המניות, מכירת מניות לשותף או לצד שלישי, ובמחלוקת קשה תביעת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ״ט־1999. ההבדל משנה את המסמכים, את ההליך ואת האחריות לחובות.

לפעמים יש גם וגם: חברה שמפעילה את העסק, ונכס שרשום על שם השותפים עצמם. אז כל רכיב מתפרק לפי הדין שלו, ונכס מקרקעין משותף מתפרק לפי הכללים של פירוק שיתוף במקרקעין.

מתי שותפות מתפרקת

הדרך הפשוטה היא הסכמה: השותפים מחליטים להיפרד, או שהסכם השותפות קובע מתי ואיך. פקודת השותפויות קובעת גם מקרים שבהם שותפות מתפרקת בלי החלטה מיוחדת, כמו סיום המיזם שלשמו הוקמה, ושותפות לזמן בלתי קצוב מתפרקת בהודעה של שותף. הסכם השותפות יכול לשנות חלק מהכללים האלה.

כשאין הסכמה, שותף רשאי לבקש מבית המשפט להורות על פירוק לפי סעיף 45 לפקודה. העילות: שותף שאינו מסוגל דרך קבע למלא את חלקו, בגלל מצבו הנפשי או מסיבה אחרת; התנהגות של שותף שעלולה לפגוע בעסק; הפרה מכוונת או מתמשכת של הסכם השותפות, שבגללה אין לשאר השותפים אפשרות מעשית סבירה להמשיך איתו; עסק שאי אפשר לנהל עוד אלא בהפסד; ונסיבות שבהן בית המשפט רואה בפירוק מעשה של צדק ויושר.

בתי המשפט פסקו שסעיף בהסכם השותפות אינו שולל בקלות את הזכות לפנות לבית המשפט בבקשת פירוק, ושאובדן אמון שמצדיק פירוק צריך להיות אובייקטיבי ולנבוע מהפרת חובה, לא רק מתחושה של אחד הצדדים.

חובות השותפים בדרך לפירוק

גם כשהיחסים עכורים, החובות בין השותפים נשארות. לפי סעיף 29 לפקודה, השותפים חייבים לנהל את העסק לטובת הכלל, לנהוג זה בזה ביושר ובנאמנות, ולתת זה לזה חשבונות נכונים ומידע מלא. שותף שמסתיר הכנסות, מעביר לקוחות לעסק אחר או מושך כספים בלי הסכמה מפר את החובות האלה.

שותף שאין לו גישה לספרים ולחשבונות יכול להגיש תביעה למתן חשבונות. תביעה כזו מתנהלת בשני שלבים: קודם נקבע אם יש חובה למסור חשבונות, ואחר כך נמסרים החשבונות, נבדק אם הם מהימנים ונעשית ההתחשבנות. כשיש חשש שנכסים או כספים ייעלמו בזמן הסכסוך, אפשר לבקש צווים זמניים כבר בתחילת ההליך.

הסכם יציאה או פירוק בבית המשפט

ברוב המקרים עדיף הסכם יציאה מסודר. ההסכם קובע את שווי חלקו של השותף שיוצא ואיך משלמים לו, מי ממשיך עם הלקוחות, השם, הציוד והעובדים, מי נושא בכל חוב ובכל ערבות אישית לבנק או למשכיר, ומה כל צד רשאי לעשות אחרי הפרידה. בשותפות כללית השותפים אחראים אישית לחובות השותפות, ולכן ההסדר מול הנושים חשוב לא פחות מהחלוקה ביניהם.

כשהעניין מגיע לבית המשפט, הוא רשאי למנות כונס נכסים או מנהל שיגבה את נכסי השותפות, ישלם את חובותיה ויחלק את היתרה. ככלל, קודם משולמים החובות לנושים, ואחר כך מחזירים לשותפים הלוואות והון שהשקיעו ומחלקים את היתרה לפי חלקם ברווחים, אלא אם הסכימו אחרת. שותפות רשומה מעדכנת את רשם השותפויות ברשות התאגידים על הפירוק.

פירוק שותפות בכל הארץ

המשרד מייצג לקוחות בתיקי פירוק שותפות מכל הארץ: מירושלים ומהשפלה, מבאר שבע, מאשדוד ומאשקלון, מחיפה ומהצפון, מהשרון ומגוש דן. הפגישות מתקיימות בשני הסניפים במודיעין, בסניף במגדלי WE בתל אביב או בשיחת וידאו, ואת המסמכים אפשר לשלוח מראש בוואטסאפ. הייצוג נעשה בבתי המשפט, בבתי הדין לעבודה ובוועדות התכנון בכל הארץ. איך עובדים עם לקוחות מכל הארץ.

שאלות נפוצות