מה קרה
אב העביר בחייו לבנו ולבתו שלוש דירות בתל אביב, והן נרשמו על שם שניהם במשותף. ב־2017 חתמו האחים על הסכם לחלוקת שתיים מהדירות: כל אחד העביר לשני את חלקו בדירה אחת, כך שכל אחד נעשה הבעלים היחיד של דירה. כסף לא עבר ביניהם.
עיריית תל אביב־יפו ראתה בהעברות ״מימוש זכויות״ והוציאה דרישת תשלום של היטל השבחה, ובהמשך תבעה את האחים. החבות העקרונית בהיטל לא הייתה במחלוקת. האחים טענו שמדובר בהעברה ללא תמורה בין קרובים, שלפי סעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה־1965 אינה מימוש זכויות, וביקשו לדחות את התשלום עד מכירה לאדם אחר.
מה נפסק
השופט גיא הימן קיבל את התביעה. הוא קבע שכל העברה נעשתה כנגד ההעברה השנייה ובתנאי לה, ולכן זו עסקת חליפין בתמורה, גם בלי תשלום כספי ובלי תשלומי איזון. כל אחד מהאחים קיבל בעלות יחידה בדירה ויכול לפעול בה בלי הסכמת השני, וזו טובת הנאה כלכלית ברורה. לכן ההעברות הן מימוש זכויות, ומועד תשלום ההיטל הגיע.
טענות האחים על שיהוי ועל השומה נדחו, בין היתר כי הועלו בשלב מאוחר. הם חויבו ביחד ולחוד בהיטל השבחה של כ־130 אלף ש״ח, כולל הפרשי הצמדה וריבית, ובהוצאות ושכר טרחת עורך דין של כ־18 אלף ש״ח.
מה זה אומר לכם
בני משפחה שמחזיקים יחד בכמה דירות ורוצים לחלק אותן ביניהם צריכים לקחת בחשבון שגם חלוקה בלי כסף עלולה להיחשב עסקה בתמורה. אז הרשות המקומית יכולה לדרוש היטל השבחה כבר בחלוקה, ולא רק כשמוכרים לאדם זר. ההיטל נושא הצמדה וריבית מהמועד שבו היה צריך לשלם, כך שהמתנה מייקרת אותו.
לפני שחותמים על הסכם פירוק שיתוף, בודקים אם על הנכסים יש השבחה שלא שולמה ומה ההשלכות של החלוקה. עוד על הנושא בעמוד פירוק שיתוף במקרקעין ובמדריך היטל השבחה.
שאלות ותשובות
האם חלוקת דירות בין אחים בלי תשלום חייבת בהיטל השבחה?
בת״א 22187-01-24 נקבע שהעברות הדדיות של חלקים בדירות הן עסקת חליפין בתמורה, גם בלי כסף, ולכן הן מימוש זכויות שמחייב בהיטל השבחה.
מקור: בית משפט השלום בתל אביב־יפו, ת״א 22187-01-24, עיריית תל אביב־יפו נגד שני אחים; מרכז הנדל״ן, 3.11.2026; מרכז הנדל״ן, 5.3.2026. לפסק הדין המלא
התקציר נועד להסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי.