מה קרה
ב־4.3.2024 פרסם מי שהיה אז חבר במליאת מועצה מקומית מטעם האופוזיציה תגובות בקבוצת פייסבוק פתוחה של היישוב. לפי התביעה, התגובות האשימו מנהל מחלקה במועצה בקבלת שוחד ובמעשים פסולים נוספים. העובד תבע אותו בבית משפט השלום בירושלים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה־1965.
הנתבע ביקש לסלק את התביעה על הסף מכמה טעמים: שהסמכות נתונה לבית הדין לעבודה, שזו תביעת השתקה שנועדה להשתיק ביקורת ציבורית, ושהתובע לא זוהה בפרסומים. לחלופין ביקש לחייב את התובע להפקיד ערובה להוצאות.
מה נפסק
השופטת מירית פורר דחתה את כל הבקשות. סעיף 24(א)(1)(ד) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט־1969, מעביר לבית הדין לעבודה תביעות לשון הרע בין עובד למעסיק או לנושא משרה, בקשר לעבודה. חבר מליאה מהאופוזיציה אינו נושא משרה שיש לו סמכות ניהולית על העובד, והפרסומים נעשו בקבוצת פייסבוק פתוחה ולא בישיבות המליאה. לכן ״הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום״.
לגבי תביעת השתקה נקבע שסילוק על הסף הוא סעד קיצוני שניתן במשורה, ושהשאלות של הגנות הנתבע, המניע ופערי הכוחות דורשות ראיות. גם השאלה אם הקורא הסביר בקהילה זיהה את התובע תתברר בשמיעת הראיות. הבקשה לערובה נדחתה, כי נקודת המוצא לאדם פרטי היא זכות הגישה לבית המשפט. הנתבע חויב בהוצאות של 3,600 ש״ח.
מה זה אומר לכם
מי שנתבע על פוסט ברשת וטוען שזו תביעת השתקה לא צריך לצפות שהתביעה תימחק כבר בהתחלה. בתיק הזה ההגנות והמניע הועברו לשלב הראיות. לכן אוספים מוקדם את המסמכים והעדויות שתומכים בפרסום, ומגישים כתב הגנה במועד.
לנבחרי ציבור ולפעילים: בתיק הזה נקבע שפרסום בקבוצה פתוחה בפייסבוק אינו חלק מתפקיד הפיקוח הרשמי של חבר המליאה. ומי שתובע צריך להראות שהקוראים בקהילה הבינו שהפרסום מכוון אליו. מי שקיבל כתב תביעה יכול לקרוא עוד בעמוד כתב הגנה.
שאלות ותשובות
אפשר לבקש למחוק תביעת לשון הרע כתביעת השתקה כבר בתחילת ההליך?
אפשר לבקש, אבל בת״א 11969-05-24 בית המשפט קבע שסילוק על הסף הוא סעד קיצוני שניתן במשורה, ושהגנות הנתבע והמניע לתביעה צריכים להתברר בראיות.
מקור: בית משפט השלום בירושלים, ת״א 11969-05-24; הנוסח המלא פורסם ב־law.co.il, 31.10.2026. לפסק הדין המלא
התקציר נועד להסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי.