מה קרה
אדם פרסם בפייסבוק פוסט על ראיון טלוויזיוני בנושא זהות מגדרית של ילדים, והפנה בו שאלות חריפות לאם שהתראיינה. הפוסט שותף, והתפתח דיון סוער. אחת המגיבות כתבה שכל מי שעוסק באיברי המין של ילדים היא תקרא לו ״פדופיל״, ובהמשך כינתה כך גם את כותב הפוסט. כשהוא דרש למחוק ואיים בתביעה, מגיב נוסף חזר על הכינוי. התגובות נמחקו כבר למחרת, לבקשת המגיבה.
כותב הפוסט תבע את שניהם בבית משפט השלום בעפולה, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה־1965.
מה נפסק
בית המשפט קבע שתגובות בפייסבוק הן ״פרסום״ לפי החוק, ושייחוס לאדם היותו ״פדופיל״ הוא ״ביטוי חמור ומבזה״ שנכנס להגדרת לשון הרע. הנתבעים לא טענו שהדבר אמת, ולכן לא נבחנה הגנת ״אמת דיברתי״.
ובכל זאת התביעה נדחתה. לפי פסק הדין, בהקשר שבו נכתבו, הביטויים ״נתפסים כהבעת דעה, גם אם חריפה ובוטה, ולא כקביעה עובדתית״. התובע הוא שפתח את הדיון הציבורי, התגובות הגיבו לפוסט שלו, והנתבעים הבהירו שכוונתם לגנות את העיסוק בנושא ולא לטעון שהוא נמשך לילדים. בית המשפט החיל את הגנות תום הלב שבסעיפים 15(4) ו־15(6) לחוק, שעוסקות בהבעת דעה בעניין ציבורי ובביקורת על מה שהנפגע עצמו פרסם ברבים. המחיקה המהירה, אחרי דרישת התובע, נזקפה לזכות הנתבעת כסימן לתום לב. התובע חויב בהוצאות של 5,000 ש״ח.
מה זה אומר לכם
גם כינוי קשה מאוד לא מזכה תמיד בפיצוי. בית המשפט בודק את ההקשר: מי פתח את הוויכוח, על מה הוא נסב, ואם הקורא הסביר יבין את הדברים כעובדה או כדעה. מי שמפרסם עמדה חריפה בעניין ציבורי צריך להביא בחשבון שגם התגובות יהיו חריפות.
מי שקיבל דרישה למחוק פרסום פוגע ומחק מהר, חיזק את טענת תום הלב שלו. מי שנפגע מפרסום ברשת, כדאי שיצלם מיד את הפרסום, את התאריך ואת התגובות, וישלח דרישה מסודרת. זה פסק דין של בית משפט שלום, והתוצאה תלויה בנסיבות של כל מקרה.
שאלות ותשובות
כינו אותי ״פדופיל״ בפייסבוק. זו לשון הרע?
לפי פסק הדין בת״א 71069-05-23 כינוי כזה הוא לשון הרע, אבל בהקשר של ויכוח ציבורי שהתובע עצמו פתח, בית המשפט ראה בו הבעת דעה והחיל את הגנת תום הלב. ההקשר והנסיבות של כל מקרה קובעים.
מקור: בית משפט השלום בעפולה, ת״א 71069-05-23; הנוסח המלא פורסם ב־law.co.il, 4.11.2026. לפסק הדין המלא
התקציר נועד להסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי.