מה קרה
בני זוג נישאו בישראל, אבל רוב שנות הנישואין גרו עם ילדיהם בחו״ל. לבית הדין הרבני האזורי הוגשה תביעת גירושין, ונכרכו אליה ענייני הרכוש, המשמורת והמזונות של הילדים. האישה טענה מההתחלה שלבית הדין אין סמכות, כי חייה, עבודתה ונכסיה נמצאים בחו״ל.
בית הדין קבע שיש לו סמכות, בין השאר משום שמצא שבני הזוג תכננו לחזור לישראל. הגט סודר, אבל המחלוקת על הסמכות לדון ברכוש, במשמורת ובמזונות נמשכה, והאישה והילדים עתרו לבית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ.
מה נפסק
השופטת גילה כנפי־שטייניץ, בהסכמת הנשיא יצחק עמית והשופטת יעל וילנר, קיבלה את העתירה. לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג־1953, נדרשת זיקה מספקת לישראל, אמיצה וממשית. הזיקה נבחנת לפי הקשרים שהתקיימו בפועל ביום הגשת התביעה. תוכנית לחזור לארץ שלא התממשה אינה מספיקה, אזרחות לבדה אינה מספיקה, והזיקה של כל אחד מבני הזוג נבדקת בנפרד, כך שהקשר של הבעל לישראל אינו משלים את החסר אצל האישה.
עוד נקבע שגם אילו הייתה סמכות, המקום המתאים לדון במשמורת ובזמני השהות הוא המדינה שבה הילדים חיים בפועל, ולא בתי הדין בישראל. החלטות בית הדין האזורי בוטלו, חוץ מההחלטות על סידור הגט, וכל צד נשא בהוצאותיו.
מה זה אומר לכם
מי שגרים בחו״ל ושוקלים לפתוח הליך גירושין בישראל, או מקבלים תביעה כזו, צריכים לבדוק קודם כול את שאלת הסמכות. כריכה של רכוש, מזונות ומשמורת לתביעת גירושין בבית הדין הרבני מחייבת קשר ממשי לישראל ביום ההגשה, ולא כוונה לחזור בעתיד. בענייני ילדים יינתן משקל רב למקום שבו הם חיים בפועל.
טענה נגד הסמכות מעלים כבר בתחילת ההליך, ומתעדים את הקשרים בפועל: מגורים, עבודה, נכסים ומקום הלימודים של הילדים. בפסק הדין הזה הטענה הועלתה מההתחלה ונשמרה לאורך כל הדרך.
עוד על הנושא בעמוד גירושין ובחירת הערכאה ובמחשבון המועדים ביישוב סכסוך.
שאלות ותשובות
האם בית הדין הרבני יכול לדון ברכוש ובמשמורת של בני זוג שגרים בחו״ל?
לפי בג״ץ 4728/24, רק אם יש זיקה ממשית לישראל ביום הגשת התביעה, והיא נבדקת אצל כל אחד מבני הזוג בנפרד. תוכנית לחזור לארץ או אזרחות ישראלית לבדן אינן מספיקות.
מקור: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בג״ץ 4728/24, פסק דין מיום 29.7.2026 (הצדדים בעילום שם). לפסק הדין המלא
התקציר נועד להסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי.